הגשת תביעה ע"פ חוק הגזזת מונעת הגשת תביעה ע"פ פקודת הנזיקין

התביעה

1.       התובעים טופלו בילדותם לפני כחמישים שנה, בשנותיה הראשונות של המדינה, בהקרנות נגד מחלת הגזזת. בבגרותם, בשנות ה-90, אובחנו אצלם גידולים סרטניים. את נזקיהם הם תובעים מן המדינה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] בטענה לרשלנות רפואית.

לבקשת ב"כ התובעים ובהסכמת ב"כ המדינה, אוחד הדיון בשתי התביעות, כי עניינן אחד.

בעבר תבעו התובעים פיצויים בגין נזקיהם לפי חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד - 1994 (להלן - חוק הגזזת). תביעתו של התובע 2 נדחתה, משום שוועדת המומחים של המרכז הארצי לפיצוי נפגעי הגזזת, אשר הוקמה לפי חוק הגזזת, שוכנעה כי לא קיבל טיפול בהקרנות נגד מחלת הגזזת. תביעותיהם של התובעים 1 ו-3 נתקבלו, והוכרה זכאותם לפיצויים בדרך של מענק וקצבת נכות חודשית, על-פי חוק הגזזת.

טענת המדינה לדחייה על הסף

2.       למקרא כתבי התביעה, ההגנה והתשובה, ולמשמע דברי ב"כ הצדדים בקדם- המשפט, החלטתי לדון תחילה בטענת המדינה על כך שדינן של התביעות להידחות על הסף; וזו הטענה: משבחרו התובעים לתבוע את נזקיהם עקב ההקרנות, לפי חוק הגזזת, הריהם מנועים מלתבוע בגין אותם נזקים לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. עילת תביעתם מוצתה, כהוראת סעיף 11 לחוק הגזזת:

"נפגע או שאיר הזכאי לתשלום לפי חוק זה והוא זכאי גם לפיצויים לפי חוק אחר, יחולו עליו הוראות אלה:

(1) לא תוגש תביעה לפי חוק זה אלא אם כן הצהיר התובע בכתב כי אין לו כל תביעה אחרת בשל העילות המנויות בחוק זה;

(2) הוגשה תביעה לבית משפט בשל אחת מן העילות המנויות בחוק זה לא יהיה זכאי התובע לתשלום על פי חוק זה;

(3) שולמו לתובע פיצוי, קיצבה או מענק לפי חוק זה, זכאית המדינה לנכות מתשלומים אלה כל תשלום אחר שהיא שילמה לתובע בשל העילות המנויות בחוק זה, לרבות תשלומים ששילמה המדינה לפני תחילתו של חוק זה".

עיקרי טענות התובעים

3.       התובעים מבקשים להיפטר מעולה של הוראת סעיף 11 הנ"ל.

התובע 2 טוען כי סעיף 11 איננו נוגע בעניינו כלל, היות ותביעתו לפיצויים לפי חוק הגזזת, נדחתה. לטענתו, אין הוא "זכאי לתשלום לפי חוק זה", כלשון הרישא לסעיף 11, ועל כן איננו מנוע מלתבוע על-פי חוק אחר.

4.       התובעים כולם מבקשים לתמוך את יתדותיהם בפסק הדין בע"א (מחוזי י-ם) 6347/05 ראובן נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות (ניתן ביום 12.1.2006). בפסק דין זה הוכרה אחריותה העקרונית של המדינה בנזיקין כלפי נפגעי ההקרנות נגד מחלת הגזזת, במובן זה שהתרשלה בהימנעותה מליידע כראוי את אוכלוסיית המוקרנים ומלהתריע בפניהם על היותם בקבוצת סיכון מוגבר לחלות בגידולים סרטניים. קרי, אין מדובר רק בעוולה שבביצוע ההקרנות בשנות ה-50, אלא בעוולה שבאה לידי ביטוי בהפרת חובת היידוע וההתרעה משנות ה-80 ואילך, עת הוכח סטטיסטית הקשר שבין ההקרנות לבין הגידולים. התובעים טוענים כי בשעה שפנו לאפיק של תביעה על-פי חוק הגזזת, וויתרו על האפשרות לתבוע על-פי חוק אחר, לא ידעו על הקשר שבין ההקרנות לבין התחלואים. ויתור זה של התובעים ובחירתם במסלול של תגמולים סמליים, נעשו לטענתם מחמת הטעייה מצדה של המדינה, עושק, תוך ניצול מצוקתם של התובעים, הטעיה וחוסר תום לב, ועל כן הם תובעים לבטל את  הסכמתם לוותר על כל תביעה אחרת. לדידם, ניצלה המדינה לרעה את כוחה באי-מסירת המידע, ולפיכך היא מנועה מלהסתמך על הוראת סעיף 11. כמו כן, לטענת התובעים, עצם הדרישה בסעיף 11 כי התובע לפי חוק הגזזת יצהיר בכתב כי אין לו כל תביעה אחרת בשל העילות המנויות בחוק, מלמדת כי חוק הגזזת עצמו איננו מקנה למדינה הגנה מפני תביעה מכח חוק אחר, וכי הדבר תלוי בהסכמתו של התובע, הסכמה שהתובעים טוענים כי בעניין דנן היא חסרת תוקף.

5.       עוד טוענים התובעים כי לשון הרישא של סעיף 11 מלמדתנו כי סעיפי-המשנה שלו יחולו רק לגבי תובע שנהנה מזכאות כפולה, גם על-פי חוק הגזזת וגם על-פי חוק אחר. לשיטתם יש להקדים ולבחון האם קיימת זכאות לפי חוק אחר, ורק לאחר מכן, אם אמנם קיימת זכאות כזו, יש לדון בסעיפי-המשנה של סעיף 11 לגופם.

6.       טענה נוספת בפי התובעים נוגעת לדיבור עילות שבסעיף 11. הם טוענים כי ההוראה נועדה למנוע כפילות כתוצאה מתביעה על-פי חוק הגזזת ועל פי חוק אחר, כאשר שתי התביעות באות מכוחה של אותה עילה. לטענתם, עילת תביעתם הנדונה, היא רשלנות, והיא שונה מן העילות שבגינן מוענקים פיצויים על-פי חוק הגזזת, ועל כן אין בכוחה של הוראת סעיף 11 להביא לדחיית תביעתם.

7.       לחלופין טוענים התובעים, כי אם תידחה פרשנותם לסעיף 11, וייקבע על-פיו כי אין ביכולתם להגיש תביעה לפי פקודת הנזיקין, או אז יש לפסוק כי הוראה זו בטלה ומבוטלת לנוכח הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לשיטת התובעים יש בחוק הגזזת, לפי פרשנות המדינה, משום פגיעה בלתי ראויה בקניין, בעצם שלילת פיצויים שנפגעי ההקרנות זכאים להם על-פי פקודת הנזיקין; ופגיעה בזכות הגישה לערכאות. התובעים סבורים, כי רק פרשנות אשר תאפשר להם להגיש את תביעתם מכוח פקודת הנזיקין, ולקזז מן הסכום שייזכו בו את סכום הפיצויים שאותו קיבלו מכח חוק הגזזת, תהיה פרשנות אשר תעלה בקנה אחד עם הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

חוק הגזזת - רקע ותכלית

8.       בשלהי שנות ה-40 ובשנות ה-50 של המאה העשרים, עלו ארצה רבבות עולים ממדינות ערב, ומערכת הבריאות חששה שחלק מילדיהם סובלים מממחלת הגזזת (TINEA CAPITIS). המחלה באה לידי ביטוי בפטריה על עור הקרקפת, והיא מידבקת מאד. כיום הטיפול במחלה פשוט למדי, אולם בעת ההיא הטיפול המקובל נעשה בהקרנות רנטגן בעוצמה רבה. אלפי ילדים - 20,000 בקירוב - טופלו כך. בחלוף השנים, נודעה ההשפעה ההרסנית של הקרנות הרנטגן. אצל רבים מקרב הילדים שהוקרנו, התגלו לעת בגרותם מחלות קשות וממאירות, גידולים סרטניים בראש ובעור. במחקרים שנעשו בארץ ובעולם התברר כי מי שעבר הקרנות כאלו נמצא בקבוצת סיכון, וצפויים אצלו גידולים ממאירים בסיכוי גבוה בשיעור משמעותי יותר מאשר בכלל האוכלוסיה.